אחת הסוגיות המרכזיות והמשמעותיות ביותר בהליך גירושין היא המשמורת על הילדים. כלומר, כיצד יחולקו זמני השהות עם הילדים לאחר הגירושין ומהו המנגנון המתאים למשפחה בהתחשב בנסיבות הרלבנטיות. תיקים העוסקים במשמורת ילדים נוגעים גם למשמורת עצמה וגם להסדרי הראיה. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הורים שאינם חיים ביחד יכולים להגיע להסכמות לגבי משמורת והסדרי הראיה, ובלבד שהסכם כאמור יובא לאישור בית המשפט.
בית המשפט שבוחן את ההסכם עושה זאת לפי עיקרון מרכזי אחד והוא "עיקרון טובת הילד". דהיינו, מהי טובתם של הילדים וכיצד הסדרי המשמורת והראיה מגשימים את טובתם זו באופן האופטימאלי. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית קובע שאם ההורים אינם מגיעים לכדי הסכמה אזי בית המשפט רשאי לקבוע עניינים כאמור."עקרון טובת הילד הוא מושג אמורפי, עמום ורחב היקף, העשוי להכיל תכנים מתכנים שונים בהתאם להקשר הדברים ולמצב הדברים העובדתי בכל מקרה ומקרה" (פ' שיפמן, דיני המשפחה בישראל). בתי משפט יוצקים למושג אמורפי זה קריטריונים הרלבנטיים ליישומו לפי המקרה הקונקרטי שמונח לפתחם ופעמים רבות הם נעזרים לשם כך במומחים מקצועיים.
משמורת משותפת, הלכת הגיל הרך ומגמות שונות בתחום המשמורת
בעבר, מרבית הסדרי המשמורת נקבעו על בסיס הורה משמורן והורה המקיים הסדרי ראיה. אחד ההורים – בדרך כלל האם – נקבע בתור זה אשר "מחזיק בילדים". בהסדר הנ"ל נקבעו זמני השהות של ההורה השני עם הילדים ולרוב על פי מפתח של פעם או פעמיים בשבוע (כולל לינה), כל סוף שבוע שני וחגים/חופשים לסירוגין.
בשנים האחרונות ניתן לראות מגמות מעניינות באשר למשמורת ילדים בישראל. ראשית, המשמורת המשותפת צוברת תאוצה כאשר אבות רבים מעוניינים להיות מעורבים ומחפשים קשר עמוק ומקיף עם ילדיהם גם לאחר הגירושין. משמורת משותפת היא משמורת שבמסגרתה שני ההורים הם משמורנים על הילדים ברמה שווה. ככל שהתנאים מתאימים לכך, משמורת משותפת היא בהחלט פתרון מומלץ. בפרט מנקודת מבטם של הילדים הנהנים מקשר איכותי עם שני הוריהם הגרושים/הפרודים. על פי הפסיקה, אלה הם התנאים הדרושים לקיומה של משמורת משותפת (לא רשימה סגורה):
- גם לאב וגם לאם יש מסוגלות הורית שווה או דומה.
- ההורים מציגים תקשורת חיובית ורמה גבוהה בהתאם של יכולת שיתוף פעולה.
- יש להתחשב ברצון הילד למשמורת משותפת.
- שני ההורים מעורבים בחיי הילד.
- לשני ההורים יש קשר תקין עם הילד.
- ההורים גרים בסמיכות זו לזה והילד תופס את שני הבתים כמרכזיים בחייו.
גישה חשובה נוספת שתופסת מקום רב בפסיקה (וייתכן שגם בחקיקה בקרוב) היא ההיחלשות של הלכת הגיל הרך. למרות שחוק הכשרות המשפטית קובע שילדים עד גיל 6 (קטני קטינים) יהיו בחזקת אמם אלא אם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות ההפך, ניתן לזהות מגמה של היחלשות מסוימת בעניין זה. הדברים באים לידי ביטוי הן בפסיקות שונות בבתי המשפט והן מצד מחוקקים ומומחים המבקשים להפחית את חשיבותה של חזקת הגיל הרך ואף לבטלה כליל.
ייצוג משפטי בנושאי משמורת ילדים
משרד עורכי דין עדי כרמלי מספק סיוע וייעוץ משפטי בנושאי משמורת ילדים והסדרי ראיה. משרדנו מבין היטב את המורכבות המאפיינת סוגיות שקשורות לילדים ואנו מקפידים לשים לנגד עינינו את טובת הילד. משמורת ילדים והסדרי ראיה הם נושאים מורכבים, הן משפטית והן רגשית. פעמים רבות, אחד הצדדים בהליך הגירושין (או הפרידה) משתמש בילדים כ"קלף מיקוח" ואף מנסה להלך אימים על הצד השני עם האיום המוכר "אני אקח לך את הילדים". חשוב להדגיש כי מלחמות על גבם של הילדים אשר מביאים לעירובם בסכסוך בין ההורים גורמים בראש ובראשונה נזק לקטינים.
קביעת משמורת ילדים משפיעה על המשפחה למשך שנים ויכולה להיות משמעותית בכל הנוגע ליכולת לקיים דיאלוג ותקשורת גם לאחר הגירושין. לא אחת, סכסוכים בין ההורים משליכים על המשמורת של הילדים ואף יוצרים מצבים של ניכור הורי, סרבנות ילדים לקשר עם הוריהם וכדומה.
אמור מעתה, בכל הנוגע לסוגיות של משמורת ילדים, רצוי מאד שההורים יידעו להתגבר מעל המחלוקות ביניהם ולבחון את הנושא כפי שהמחוקק והפסיקה מתייחסים אליו – לפי טובת הילדים והיא בלבד.