הסדר טיעון עם הימנעות מהרשעה בעבירה של תקיפה סתם

בכל תיק פלילי, כאשר מוגש כנגד הנאשם כתב אישום ואין מחלוקת שהוא ביצע את העבירה המיוחסת לו, הרציונל הברור מוביל להרשעה. כלומר, הכרעת דין שמסתיימת בהרשעה ובגזר דין. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר עורך הדין הפלילי מצליח להציג ראיות מיוחדות ורלבנטיות, ניתן להוביל את בית המשפט להימנע מהרשעה.

הימנעות מהרשעה איננה עניין של מה בכך. הרשעה פלילית רובצת כעננה מעל לראשו של הנאשם הרבה לאחר תום ההליכים בעניינו. מדובר ב"כתם" לכל דבר ועניין שעלולות להיות לו גם השלכות הרות גורל על עתידו של המורשע בפלילים. למשל, קשיים בקבלה לעבודה ו/או בקבלת קידום, שלילת אפשרות עתידית לשאת נשק, בעיה בקבלת רישיונות תעסוקה במקצועות ספציפיים, מניעת כניסה למדינות שונות ועוד.

הימנעות מהרשעה – "חריג שבחריגים", רק בנסיבות יוצאות דופן

בית המשפט העליון קבע זה מכבר באופן חד משמעי כי הימנעות מהרשעה תעשה אך ורק ב"נסיבות יוצאות דופן" שבהן לא קיים "יחס סביר" בין חומרת העבירה לבין הנזק הצפוי לנאשם מהרשעתו. למעשה, הימנעות מהרשעה לפי פסיקת בית המשפט העליון מחייבת את קיומם של שני תנאים מצטברים:

  • הרשעת הנאשם תביא בהכרח לפגיעה חמורה בשיקומו.
  • העבירה המיוחסת לנאשם מאפשרת וויתור על הרשעה בנסיבות המקרה, מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים (באופן מהותי).

"בשורה ארוכה של פסקי-דין נקבע, כי הימנעות מהרשעה של מי שאשמתו הוכחה, הִנה בגדר "חריג שבחריגים" והיא "תיעשה אך במקרים יוצאי דופן". באשר לשאלה, האם עצם ההרשעה עלולה לפגוע "פגיעה חמורה" בשיקומו או בעתידו של הנאשם, נפסק כי על בית-המשפט להשתכנע, כי "הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם בעטיה של הרשעה, אינה שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית המועטה שזו תניב" (עפ"ג 59886-05-17).

וכן:

"בבוא בית-המשפט לבחון את הנזק העלול להיגרם לנאשם "יש להתייחס לנזק מוחשי-קונקרטי, ואין להידרש לאפשרויות תיאורטיות, על פיהן עלול להיגרם לנאשם נזק כלשהו בעתיד", וכי על הנאשם העותר לאי-הרשעתו, להציג "חשש ממשי כי הטלת אחריות בפלילים תחבל בסיכויי שיקומו ובחזרתו לדרך הישר" (שם). 

בחזרה אל המקרה שלנו:

כמשרד עורכי דין העוסק במשפט פלילי, אנו חותרים פעמים רבות להימנעות מהרשעה. למרות שמדובר ב"חריג שבחריגים", משרדנו מזהה את ההזדמנות כשהיא ניכרת לפנינו ואנו פועלים ללא ליאות בכדי להגשימה. כך הצלחנו לעשות במקרה הבא.

הנאשם הגיע למשרדנו לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירה של תקיפה סתם. עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ה-1977 שלצדה עונש מאסר של שנתיים. עם זאת, מיד הבנו כי מדובר באירוע מיוחד. הנאשם היה אדם ללא עבר פלילי, בחור צעיר ונורמטיבי שמתנהל באופן נורמטיבי ותקין בכל אורחות חייו. הוא אף הגדיל לעשות כאשר הביע חרטה וצער על המקרה ונטל אחריות מלאה.

הצגנו את הדברים בפני בית המשפט וגם שירות המבחן שערך תסקיר בעניינו של הבחור הגיע למסקנות זהות. מכאן, המשכנו בניהול משא ומתן מול הפרקליטות והגענו לכדי הסכמה בדבר הסדר טיעון ללא הרשעה. ואכן, בסופו של היום, בית המשפט אישר את הסדר הטיעון, כולל הבקשה להימנע מהרשעה.

רוצים לראות עוד? קראו כאן כיצד הצלחנו להביא להימנעות מהרשעה בתיק סמים מורכב