הכנה לחקירה

קיבלתם זימון לחקירה? מודאגים ותוהים כיצד לנהוג? אתם לא לבד. מדי שנה נפתחים בישראל כ-350,000 תיקי חקירה אשר רבים מהם מובילים לזימון חשודים ומעורבים. חקירה במשטרה היא מהשלבים הראשונים של התיק ויש לה השלכות משמעותיות על העתיד לבוא. נחקרים שכבר עמדו בסיטואציה הזו יודעים היטב כי היא סוגיה מורכבת, ומקל וחומר כאשר זימון לחקירה נשלח לאדם נורמטיבי "מן היישוב" (שמתמודד לראשונה בחייו עם מצב זה).

חקירה במשטרה מהווה את תחילתו של ההליך הפלילי. זהו השלב שבו המשטרה מבקשת לחקור את הסוגיה ולבדוק האם קיימות ראיות שיש בהן כדי להצדיק הגשת כתב אישום פלילי כנגד הנחקר/החשוד (שיוביל להרשעה מעל לכל ספק סביר). במחלקה הפלילית במשרד עורכי דין עדי כרמלי אנו מסייעים מדי שנה לנחקרים רבים עם הכנה לחקירה, הכרת זכויות, קבלת ייעוץ משפטי וליווי צמוד (לנחקר ולבני משפחתו) ועוד. להלן מספר עקרונות שכל אדם שקיבל זימון לחקירה במשטרה צריך להכיר ולהפנים.

מעמד החקירה

חקירה, מעצם טבעה, היא אירוע מבלבל ופולשני היכול להוציא בקלות את הנחקר משיווי משקלו. רגשות כמו פחד וחרדה עלולים לפגוע ביכולת השיפוטית ובכושר הריכוז, וחוקרי המשטרה יודעים כיצד להתנהל בהתאם. הכנה לחקירה על ידי עורך דין פלילי, המכינה את הנחקר לקראת הבאות, מורידה את סף ההתרגשות ועוזרת בהתנהלות נכונה. הסיוע עשוי להפחית את הסיכויים להרשעה גם כאשר החקירה מבוססת (לכאורה) על ראיות מוצקות ואפילו למנוע הגשת כתב אישום.

מהו מעמד הנחקר?

אדם יכול לקבל זימון לחקירה במשטרה הן בתור חשוד והן בתור עד שנכח בזירה בה התרחש אירוע פלילי. לשני הכובעים השלכות מכריעות על עתידו של הנחקר ולא רק אם הוא זה החשוד בפלילים. אחד הצעדים הראשונים שהנחקר צריך לעשות הוא לברר את מעמדו ואת מהות החקירה.

יודגש שכשנחקר מזומן לחקירה במשטרה מכוח זימון טלפוני או מכתב הוא אף רשאי לסרב להגיע ולדרוש את זימונו בצו בית משפט. נחקרים המתעקשים על זימונם לחקירה בצו בית משפט יכולים להרוויח זמן יקר להיוועצות עם עורך דין מטעמם אודות החקירה ונסיבותיה. אמנם חוקרי המשטרה מנסים לעתים להניא את הנחקר מלנקוט בצעד מסוג זה ("תבוא לתחנה, נסביר לך מה העניין") אבל חשוב שהנחקר יכיר את זכויותיו היטב. בכל אופן מומלץ (בלשון המעטה) שלא להתעמת עם החוקרים בהתנצחויות מיותרות ולא להתחצף אליהם אלא להתנהל בשיקול דעת וברוגע.

הזכות להיוועץ בעורך דין

אחת מהזכויות הבסיסיות של נחקר במשטרה היא הזכות להיוועץ בעורך דין. מיותר לציין שהתייעצות כאמור צריכה להיות עם עורך דין פלילי אשר מתמחה במקרים מסוג זה. התייעצות עם עורך דין פלילי לפני חקירה היא קריטית ועשויה להיות הרת גורל לגבי המשך ההליך. בפנייה לעורך הדין הפלילי יש להיות כן לחלוטין ולספר את מלוא האמת כמות שהיא. רק כך עורך הדין הפלילי יוכל לבחור עבור הנחקר את האסטרטגיה המשפטית הנכונה בה עליו לנקוט מכאן והלאה.

הכנה לחקירה תהיה אפוא "תפורה אישית" לנחקר לפי נסיבותיו. קיים חיסיון של עו"ד-לקוח על כל דבר שנאמר במסגרת קבלת ייעוץ משפטי. במסגרת הכנה לחקירה, עורך הדין הפלילי יעזור לנחקר להבין את הצפוי לו, לערוך תרגולים שונים לגבי שאלות "מכשילות", להכיר מעט את הטכניקות הנפוצות הננקטות על ידי חוקרי משטרה וכדומה.

זכות השתיקה וחיסיון מפני הפללה עצמית

לצד זכות הנחקר להיוועץ בעורך דין, ישנן מספר זכויות נוספות שהנחקר צריך להכיר היטב. למשל, הזכות לשמור על שתיקה שהינה זכות גורפת. נחקר רשאי לשתף פעולה בחלקים מהחקירה ולשמור על זכות השתיקה בחלקים אחרים. כמו כן, ולמרות שחוקרי משטרה מנסים לעתים לטעון בפני נחקרים ש"שתיקה תסבך אותם", עורכי דין פליליים מדגישים שברוב המקרים השתיקה יכולה דווקא להיות "שווה זהב". יחד עם זכות השתיקה, לכל נחקר יש את הזכות להימנע ממסירת ראיה אשר יש בה כדי להוות הודיה בעובדה שמהווה יסוד מיסודות העבירה בה הוא נאשם. קרי, חיסיון מפני הפללה עצמית.

תיעוד החקירה

סוגיה מהותית היא שמהלך החקירה מועלה עלי כתב והנחקר נדרש לחתום על הדברים בסיום החקירה. יש לוודא כי הדברים שנאמרו על ידי הנחקר אכן נרשמו במדויק בתצהיר שכן חוקרים עלולים (בתום לב או שלא) להשמיט מילים מסוימות או פרטים מסוימים.

חשוב לוודא לעומק את הכתוב בתצהיר ואין למהר לצאת מחדר החקירה אלא לאחר שהנחקר בדק כל מילה ומילה שנכתבה בעניינו. התצהיר לא ניתן לנחקר עם יציאתו מחדר החקירות אבל המידע שנרשם עשוי לסייע לנחקר ולעורך דינו לגבש אסטרטגיה נכונה להמשך.
כל נחקר זכאי שהחקירה תהיה מוקלטת והוא רשאי להביא מכשיר הקלטה מטעמו על מנת לתעד את הדברים. שימו לב שקיימות הוראות ברורות לגבי הקלטת חקירה. למשל, ההקלטה צריכה להיעשות בגלוי (אחרת ייתכן ומדובר בעבירה של שיבוש הליכי משפט) והקלטת לא נשארת בידי הנחקר אלא מוצמדת במעטפה לתיק.

מהם החשדות המיוחסים לנחקר?

במידה שהנחקר זומן לתחנת המשטרה במעמד של חשוד, עליו לברר בהקדם מהם החשדות המיוחסים לו ומהי העבירה הפלילית הרלבנטית. כאשר אדם מזומן ל"חקירה באזהרה", החוקר מחויב להציג בפניו כבר בתחילת החקירה את החשדות המיוחסים, לפרט עליהם ולהסביר את משמעותם. מומלץ שהנחקר יתעכב על נקודות אלה וידרוש לא רק לשמוע אלא גם להבין. כמו כן, החוקר צריך לציין בפני הנחקר שהוא רשאי לשמור על זכות השתיקה ושכל דבר אשר ייאמר על ידו עלול לשמש כנגדו בבית המשפט.

הכר את התשאול בע"פ

סוגיה חשובה היא התשאול בע"פ. מדובר במעין "חקירה סמויה" שנערכת בתחנת המשטרה מחוץ לכותלי חדר החקירות ואפילו "רק" במסדרון. החוקר שואל את הנחקר שאלות לכאורה סתמיות וכלליות אשר מאפשרות לו לדלות מידע ופרטים ואף עלולות להוציא את הנחקר משיווי משקל רגע לפני שהחקירה מתחילה. נחקרים צריכים להבין כי תשאול בע"פ הוא חלק בלתי נפרד מהחקירה המשטרתית והדברים שייאמרו מתועדים בדו"ח התשאול.

מצב גופני ונפשי

חקירה היא סיטואציה מלחיצה והחוקרים המשטרתיים הם אנשי מקצוע מעולים היודעים את מלאכתם. במהלך החקירה השוטרים עושים שימוש בטכניקות פסיכולוגיות שונות על מנת לחלץ מהנחקר את המידע הדרוש ואפילו בכדי להגיע להודאה מפלילה. יודגש כי הנחקר רשאי לבקש לראות רופא אם הוא איננו חש בטוב ולדרוש ליטול תרופות אם הוא זקוק להן. במידה שמופעלת על הנחקר אלימות מילולית או פיזית, מותר לו להפסיק לענות לשאלות החוקרים ואף להתלונן עליהם לאחר מכן. אולם, עצה טובה היא שלא להיכנס לעימות ישיר עם החוקרים ובטח שלא לאיים עליהם בהגשת תלונה למח"ש.

היום שאחרי חקירה במשטרה

לאחר החקירה במשטרה רצוי מאד להתייעץ בהקדם עם עורך דין פלילי. בין אם התייעצתם עם עורך דין בטרם נכנסתם לחדר החקירות, ובין אם עדיין לא פעלתם כאמור, ייעוץ משפטי במצב זה הוא בעל משקל עצום. חשוב גם שלא לשתף אדם נוסף בדבר החקירה ובפרט לא ליצור קשר עם גורמים מעורבים שלישיים כמו המתלונן, עדים או נחקרים אחרים. יש להיזהר בכל "השמדת ראיות" שעלולה לגרור עבירות נוספות בהמשך ובאופן כללי לפעול בשקיפות מלאה לפי עצתו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום.

.