גניבה ושוד הן עבירות רכוש אשר מוגדרות בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בפרק י"א (פגיעה ברכוש) בסימנים א' (גניבה) ו-ג' (שוד). ההבדל בין שתי העבירות טמון ביסוד האלימות או האיום לשימוש באלימות. קרי, כאשר אדם לוקח דבר מה מבלי לקבל את רשות הבעלים לכך, הרי הוא גנב. אם המעשה בוצע תוך כדי אלימות או איום לשימוש באלימות, אזי מדובר כבר בשוד. הפער בין העבירות בא לידי ביטוי גם בענישה הקבועה לצדן. בעוד שהעונש בגין גניבה עומד על 3-10 שנות מאסר, הרשעה בשוד עלולה להגיע לכדי 15-20 שנות מאסר.
על פי נתוני משטרת ישראל, עבירות הגניבה על צורותיהן השונות מהוות כ-60% מעבירות הרכוש המובילות לכתבי אישום פליליים ועבירות השוד כ-1% בלבד. בנוסף, קיימות לעניין זה גם עבירות רכוש "מקבילות" כמו לדוגמה עבירות פריצה והתפרצות וכן עבירות כהחזקת רכוש גנוב.
מהי גניבה?
חוק העונשין מגדיר את המושג "גניבה" באופן רחב ביותר. על מנת להרשיע אדם בגניבה יש להוכיח כי הנאשם נטל דבר מה ללא הסכמת בעליו, מבלי לתבוע זכות בתום לב ותוך כדי מרמה. כמו כן, יסודות העבירה דורשים הוכחה שהמעשה בוצע מתוך כוונה ושהנטילה באמת התקיימה (אם הגנב ברח מזירת הפשע ללא הנכס הרי שלא ניתן להרשיעו בגניבה אלא בעבירות פליליות אחרות, כמו פריצה למשל).
גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה ואף תוך ניצול טעות של בעל הדבר. ניתן להרשיע אדם בגניבה גם כאשר הוא מצא את הדבר ולא נקט באמצעים סבירים לגלות מי בעליו. גניבה יכולה להיות אף מצב שבו אדם מחזיק בנכס מסוים בבעלות חלקית או בפיקדון אך הוא שולח בו יד במרמה לטובת שימוש על ידו או על ידי אדם אחר שאיננו בעליו של הדבר. כלומר, "נטילת נכס בלא הסכמה, שלא על בסיס טענת זיקה קניינית לנכס, ובמטרה לשלול את הנכס שלילת קבע מן המחזיק החוקי. גם שליחת יד בנכס, בחלקו או במלואו, עשויה לשמש כנטילת נכס לעניין זה" (פרופ' גבריאל הלוי, "תורת דיני העונשין").
מהו שוד?
עבירת השוד היא גרסה "חמורה" יותר של עבירת הגניבה בכך שהיא משלבת גניבה עם הפעלת אלימות או איום בהפעלת אלימות. כאשר האלימות כוללת גם שימוש בכלי נשק הרי שהעבירה חמורה שבעתיים וזהו שוד מזוין (שוד בנסיבות מחמירות). בהתאם לכך, וכפי שצוין לעיל, העונש בגין הרשעה בעבירת השוד הוא גבוה מהעונש הצפוי לאדם שהורשע "רק" בגניבה.
האלימות שמיוחסת לנאשם ואשר יכולה להפוך "גניבה" ל"שוד" יכולה להתרחש בסמוך למעשה הגניבה ולאו דווקא תוך כדי מעשה. לדוגמה, אם הגנב פורץ לבית ריק ובדרכו להימלט מהזירה הוא מבחין בעד ראיה ונוקט כלפיו באלימות אזי ייתכן ועסקינן בשוד ולא בגניבה (בבית המשפט נפסק אפילו שהצגת פתק שרשום עליו "זה שוד" הוא איום באלימות ההופך גניבה לשוד). שוד בנסיבות מחמירות הוא גם מעשה גניבה שבוצע על ידי מספר אנשים.
אמור מעתה, לעבירת השוד ארבעה מרכיבים מצטברים שחייבים להתקיים:
- התבצעה גניבה כהגדרתה.
- ננקטה אלימות או ננקט "איום לאלימות".
- האלימות ננקטה בשעת הגניבה או בסמוך לה (לפני או אחרי).
- מתקיים קשר סיבתי בין האלימות לבין הגניבה. דהיינו, האלימות ננקטה על מנת להשיג את הדבר הגנוב, לעכב את השבת הגניבה או למנוע התנגדות לגניבת הדבר והתגברות על התנגדות זו.
תקיפה לשם גניבה – מדרג ביניים
בספר החוקים קיימת גם עבירת "ביניים" הנמצאת על התפר של הגניבה והשוד והיא עבירה של "תקיפה לשם גניבה" (סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין). לכאורה מדובר בעבירה שארבעת יסודותיה זהים ליסודות עבירות השוד אך העונש בגינה הוא קל יותר באופן משמעותי. כמו כן, העבירה הנ"ל נבדלת מעבירת השוד גם בכך שהיא מתגבשת עוד לפני הגניבה (בניגוד לשוד שאחד מיסודותיו הוא גניבה שבוצעה בפועל). במקרים מסוימים וכאשר הנסיבות מאפשרות זו, ניתן להמיר עבירה של שוד לעבירה של תקיפה לשם גניבה. עם זאת, לא מדובר במהלך פשוט ובפרט הדברים נכונים לאחר שהוגש כבר כתב אישום.
ייצוג משפטי בעבירות שוד וגניבה
עורך דין פלילי יכול לסייע רבות לחשודים ונאשמים המתמודדים עם טענות בדבר ביצוע עבירות שוד וגניבה. תפקידו של עורך הדין הפלילי כולל במקרים אלה התחקות אמיתית ומקצועית אחר נסיבות העבירה והראיות שמבססות על כתב האישום (או החשדות אם טרם הוגש כתב אישום). למשל, האם אכן מדובר בגניבה, האם המעשה בוצע ללא הסכמת הבעלים, האם יש ל"גנב/שודד" בעלות מסוימת על הנכס, האם מעשה הגניבה אכן בוצע בפועל, האם הופעלה אלימות, האם המעשים שבוצעו עולים כדי "איום באלימות" ועוד.
התמודדות עם חשדות או כתב אישום בגין גניבה או שוד היא איננה משימה פשוטה. עורך הדין הפלילי נדרש לבור את המוץ מן התבן ולבדוק היטב ולעמוק את נסיבות האירוע. למשרד עורכי דין עדי כרמלי ניסיון עשיר בייצוג נאשמים וחשודים בעבירות שוד וגניבה. אנו בודקים את התיק במקצועיות, לא מותירים אבן על אבן, ומעניקים ללקוח ייצוג משפטי בסטנדרטים הגבוהים ביותר.