סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (חסד"פ) קובע שאם רשות התביעה במשטרה מקבלת חומר חקירה בעניינו של אדם, הנוגע לביצוע עבירת פשע (שדינה מאסר של שלוש שנים ומעלה), עליה לשלוח לחשוד מכתב יידוע. במכתב זה התביעה בעצם מאפשרת לחשוד לממש את זכותו לשימוע רגע לפני שמוגש כנגדו כתב אישום פלילי.
"בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו. היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית" (בג"צ 554/05)
משקלו הרב של השימוע
במדינה שבה שיעור ההרשעות לאחר הגשת כתב אישום עומד על למעלה מ-95%, לא מדובר בזכות שהינה עניין של מה בכך. חסד"פ קובע כי יש לחשוד 30 ימים להגיש לרשות התביעה בקשה מנומקת בכתב להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו. התכלית שעומדת מאחורי סעיף 60א לחדס"פ הינה לייצר הסדר אחיד לגבי זכותם של חשודים העומדים בטרם כתב אישום לטעון את טיעוניהם. זאת, בניגוד לעבר שחשודים רבים היו יכולים להציג את הטיעונים לראשונה רק לאחר העמדתם לדין. שימו לב! זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום היא זכות יסוד של החשוד שעצם הפרתה יכול לכשעצמו להיות עילה לביטול כתב אישום (לכל הפחות עד עריכת שימוע כדין או שימוע בדיעבד).
על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מוסד השימוע לא נועד להיות תחליף להליך המשפטי או "משפט זוטא". מטרתו היא אחת – לאפשר לחשוד להציג טענות ולשכנע שאין הצדקה להגיש כתב אישום בעניינו. קרי, להתמקד בסוגיות עקרוניות בכדי להעמיד את התביעה על טעותה (טעות ראייתית או טעות משפטית).
מכתב היידוע
מכתב היידוע שנשלח לחשוד במסגרת סעיף 60א לחדס"פ לא נושא את הכותרת "שימוע". חשודים רבים (אשר מן הסתם אינם בקיאים בחוק) לא מפנימים את משקלו ומשמעותו של המכתב ובכך מפספסים את זכותם למנוע הגשת כתב אישום. כתב אישום שיחל הליך פלילי שגם אם יסתיים בזיכוי אין צורך להכביר במילים אודות השלכותיו. חשוב מאד אפוא שעורך דין פלילי מטעמו של החשוד ישמע בהקדם על מכתב היידוע הנ"ל וינסח ביחד עם החשוד (ובשפה משפטית נכונה) בקשה להימנעות מהגשת כתב אישום.
עיון בחומר החקירה
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קובע באופן ברור כי אין לחשוד זכות לעיין בחומרי חקירה בעניינו בטרם הוגש כתב אישום. סעיף 60א(ו) לחוק, העוסק בשימוע לפני כתב אישום, לא משנה את הוראות הסעיף הנ"ל. עם זאת, בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה בדבר שימוע לפני הגשת כתב אישום יש הכרה בכך שזכות הטיעון של החשוד לא תוכל להתמשש באופן סביר מבלי שהחשוד ו/או עורך דינו יוכלו לעיין בעיקרי חומר הראיות. אי לכך, הנחיות היועמ"ש קובעות כי החשוד או בא כוחו יוכלו לעיין בחומר הראיות לקראת השימוע (בכפוף להחלטתה ושיקול דעתה של התביעה). נקבע כי התביעה המשטרתית לא תמנע מהחשוד את הזכות לעיין בחומר החקירה זולת אם היא סבורה שעיון כאמור עלול להפריע להכנות למשפט, לגרום לפגיעה בעניינם של מעורבים נוספים או להסב כל נזק אחר.
דהיינו, על מנת לנסח בקשה מנומקת בשלב השימוע נקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה (אשר קיבלה את אישור בג"צ) שהחשוד צריך לקבל את עיקרי חומר החקירה בעניינו. התביעה צריכה להעביר לחשוד (ולעורך דינו) את עיקריו של חומר החקירה הרלבנטי. ללא פרטים שחל עליהם חיסיון (למשל, לשם הגנה על צד שלישי או לטובת שמירה על האינטרס הציבורי). בית המשפט העליון קבע כי זוהי זכותו של החשוד בכדי לאפשר לו לזכות בקיום שימוע אפקטיבי ראוי לשמו.
החשיבות הגדולה של השימוע הפלילי
שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא שלב קריטי בהליך הפלילי שיכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על עניינו של החשוד. זאת עד כדי הנאת התביעה מהגשת כתב אישום וסגירת התיק עוד בשלב זה. טיעונים מנומקים שמנוסחים היטב על ידי עורך דין פלילי, לאחר שיחה מעמיקה עם החשוד ועיון בחומר החקירה שנמסר, עשויים בהחלט לשכנע את התביעה. לכל הפחות להמיר את העבירות שייוחסו לחשוד במסגרת הגשת כתב אישום כנגדו. לא אחת, השימוע הוא יריית הפתיחה בהשגת הסדר טיעון עם התביעה (כולל אפילו הסכמות בדבר גזר הדין).
כאמור, בשל העובדה שאחוז הזיכויים בבתי המשפט בישראל הוא מינימאלי (בלשון המעטה), ולאור מעמדו של השימוע נוכח פסיקת בג"צ, רבים מההליכים הפליליים מתנהלים כבר במסדרונות המשטרה ובמו"מ מקדים מול התביעה. כן, עוד בטרם הוגש כתב אישום.
גם חסרונות מצד החשוד
לכל שימוע פלילי עלולים להיות גם חסרונות והדברים תלויים בנסיבות התיק ובאופי החקירה שקדמה לו. במהלך השימוע ההגנה חושפת חלק מקווי ההגנה שלה מה שיכול להוביל את התביעה לערוך "מקצה שיפורים" ולהחמיר את כתב האישום ו/או לחזק את ליבה בהגשתו. ההחלטה האם וכיצד לפעול בנושא השימוע חייבת להיות על בסיס אפיון מצד עורך דין פלילי המתמחה בתחום.
תפקידו של עורך הדין הוא קריטי. החל משלבי הבקשה לעיון בחומר החקירה וכלה בצעדים הבאים של ניסוח הבקשה המנומקת לרשות התביעה. זכרו כי חשודים אשר אינם נעזרים בייעוץ מקצועי ואיכותי עלולים דווקא בשלב השימוע להרע את מצבם ואף לסייע לרשויות התביעה לאסוף ראיות מרשיעות בעניינם.